לאחר יומיים בפורטוגל, אנחנו מאוהבים לחלוטין!

תקציר "הפרקים הקודמים"- הצלחנו להכנס לפורטוגל :) באנו לשבועיים לחפש לנו איזור להשתקע בו עם שלושת ילדינו הצעירים. בתוכנית- לראות כפרים מעניינים במרכז וצפון הארץ ולפגוש בתי ספר.

נחתנו בשישי אחה"צ, ולאור הסגר המתחיל ב13:00 ביום שבת מיהרנו ממש בבוקר כדי "להספיק".

ביום הראשון שלנו, עוד לא הספקנו להתאושש מהטיסה וכבר זכינו לטיפול מסור של ג'וליה ומרינדה מחברת מוג'ו נדל"ן (www.mcpportugal.com), שמתיאור זריז של בית חלומותינו הבינו די מהר שהכי טוב לקחת אותנו לראות בתים באזור שמורת הטבע במחוז סטובל (Parque Natural da Arrábida). מודה, האזור המערבי של חצי האי הזה לא היה על הכוונת שלי בכלל. איזה מזל שהקשבתי לסוכנת וזרמתי איתה, כי ניגלה לעיניי אזור מופלא ורק 35 דקות מליסבון. היה יום מעונן ומעט גשום, נסענו לתוך הערפל בעיר סיסימברה שמהסיפורים אמורה להיות מקסימה ממש אבל בפועל הילדים נבהלו וצעקו שהם לא מוכנים לחיות בתוך ענן. לאחר בירור קצר הבנו שערפל כזה קורה רק פעמים בודדות בשנה ולרוב יש שם מזג אוויר נפלא. הגענו לשמורת טבע באזור Zambujal, מקום שקט, ירוק מאוד ועם נוף לים. הקרבה לעיר מחד והשקט והכפריות מאידך, קסמה לנו. עם זאת, נצטרך לבקר פה שוב כשניתן לראות משהו..

לאחר מכן נסענו קצת מזרחה, עדיין בפאתי השמורה, לעיר הנקראת Azeitão. לשימחתינו הערפל נעלם והילדים נרגעו שלא נגרור אותם לאבדון. היינו בשכונה מאוד "פרברית" ויפהפיה. הזכירה לנו את הרצליה פיתוח- בתים פרטיים נראים חדשים מאוד, רובם 2 קומות, החצרות מוקפדות, כלב ובריכה בכל חצר והבתים סמוכים. להבנתנו זה אזור אמיד מאוד עם רמת חיים מאוד גבוהה, אך זה פחות היה לטעמנו. מה גם שנראה כי הבתים באזור הזה מעט יותר יקרים. מי שאוהב את הסגנון היוקרתי, אולי יתחבר כאן יותר. אנחנו מעדיפים טבע "פראי" יותר.

לבסוף, המשכנו מזרחה לאורך השמורה (לכיוון העיר סטובל) ללוקיישן השלישי והאחרון להיום (כי בכל זאת עוד שניה סגר, כן?), שהיה מבחינתינו גולת הכותרת. נסענו לאזור Rasca שם נחשפנו ללב השמורה המדהימה הזו. באמת, נוף עוצר נשימה. צוקים גבוהים וירוקים, בתים מקסימים בלב העצים. מכירים את זה שאתם מטיילים בעולם ואומרים לעצמכם "שיו, איזה כיף למי שגר שם?", אז כזה! רק שזה יכול להתממש! הילדים היו עייפים, התבכיינו כל הדרך ועם זאת אפילו הם היו המומים מהמקום. בתים מקסימים, רובם נראים די חדשים או משופצים, יש פה ושם כמה בתים שנבנו בקרבה זה לזה אבל לא צפוף ועדין יש פרטיות ושקט. האזור שראינו היה מרחק של 4 דקות נסיעה מהים, כשהנסיעה היא בתוך לב השמורה. 10 דקות משם נמצא אחד החופים היפים שראיתי בחיי (אבל את זה אשמור לפוסט של מחר ;) )

עייפים אך מרוצים חזרנו למלון בליסבון, לא לפני שנהננו מהנסיעה חזרה ומהנופים הירוקים שהפתיעו אותנו מאוד. הילדים פתאום התחילו לדמיין את החיים שלהם פה, לפנטז ולבנות מציאות. הבנו שעם כל הקושי להביא אותם לנסיעה הזו (עיין ערך "אלף אישורים מתורגמים מאושרי נוטריון ואפוסטיל", וגם ערך- "סיוט לנסוע לחו"ל עם ילדים"), וכאב הראש שהם עושים לי רוב הזמן, תכלס הנסיעה הזו עוזרת לגייס אותם לקראת הרילוקיישן כמו ששום דבר אחר לא היה מאפשר. וילדים מרוצים (ושקטים) זו אמא מרוצה (שיכולה לפעמים גם לנוח).

הטעימה הזו השאירה לנו טעם של עוד, אז החלטנו שלמחרת ניסע למחוז סטובל ונחקור עוד כמה לוקיישנים מעניינים. על זה אכתוב מחר :)

* התמונה לקוחה מכאן: https://portugaltravelguide.com/sesimbra-portugal/